|
|
קורס צילום נוף |
מאמרים |
פוסטרים |
איסלנד - מסע צילום |
הרצאות |
מצגות |
ביוגרפיה |
יצירת קשר |
ספר אורחים |
ציוד צילום יד 2 |
קישורים
גלריה ראשי | נופי ישראל | נופים מהעולם | נוף לילי | ציפורי ישראל | בעלי חיים | תמונות פנורמיות | אחר |
|
|
ושימושיו ND Grad או (GND) פילטר מדורג |
|
מדריך מעשי לשימוש בפילטר Graduated Neutral Density, יתרונות, סוגים דוגמאות ועוד...
הגדרת הבעיה ופתרונות אפשריים: למי מאיתנו לא יצא לצלם תמונת נוף עם שקיעה ברקע? תמיד התוצאה לא דומה למה שאנחנו רואים בעין! במקרה של מדידת אור מאזור השמיים, מקבלים את מראה השקיעה בצבעי ארגמן הטבעים , ולדאבוננו, כל שאר הפרטים בתמונה, כולל הקרקע, דמויות של אנשים וכו' מתקבלים כצלליות כהות עם מעט מאוד פרטים, אם בכלל. לעומת זאת אם נמדוד אור מאזור הקרקע, נקבל חשיפה טובה שלה, אך השמיים הבוערים של שעת השקיעה, בגווני האדום והארגמן, יהפכו לשמיים לבנים, חסרי פרטים ורחוקים מהמציאות. הסיבה לכך היא טווח דינמי הנמוך יחסית של המצלמה... מה זה טווח דינמי אתם שואלים? הטווח הדינמי זהו תחום הרגישות לעוצמת האור. התחום בין עוצמת אור החלשה ביותר לבין עוצמת אור החזקה ביותר שחיישן המצלמה (או סרט צילום) מסוגל לקלוט. עוצמת אור מתחת לטווח הדינמי של המצלמה תוצג כצבע שחור חסר פרטים (0 בשלושת ערוצי הצבע), עוצמת אור גבוהה מהגבול העליון של טווח הדינמי של המצלמה תוצג כצבע לבן חסר פרטים (255 בשלושת ערוצי הצבע).
התמונה שמצטיירת עד כה ממש לא מזהירה. אז מה בעצם ניתן לעשות, כדי לקבל צילום חשוף היטב, של סצנה עם טווח דינמי הגבוהה מזה של המצלמה שברשותנו?
הפתרון השני – High Dynamic Range (עליו נרחיב במאמר אחר) - צילום מספר חשיפות שונות של אותה סצנה ומיזוגן בתכנת מחשב לצילום אחד. פתרון זה, לא מתאים לכל סצנה, מה גם שהוא יוצר מראה סוראליסטי ולא תמיד זאת כוונותינו. הפתרון השלישי – שימוש בפילטר מדורג – בו עוסק מאמר זה. פתרון זה מתאים מאוד לתמונות נוף, צילומי שקיעה וזריחה ובכלל לסצנות עם טווח דינמי רחב. ההבדל בין שימוש ב- Graduated ND לבין יצירת HDR הוא הבדל בגישה. התמודדות עם בעיית הטווח הדינמי בשטח, לפני שלב העיבוד, וקבלת התוצאה בפריים בודד, או במקרה של HDR פתרון הבעיה בשלב העבוד מול המחשב. פילטר GND - Graduated Neutral Density: לפני שננתח את פילטר ה- GND הייתי רוצה להבהיר במספר מילים על פילטר ND פשוט. זהו פילטר כהה המפחית את כמות האור החודר דרך העדשה למצלמה. עצמתו או רמת הנחתת האור שלו נמדדת בסטופים, פילטר ND של סטופ אחד יעביר דרכו חצי מכמות האור הפוגע בו. אז מה זו בעצם החיה הזאת – פילטר GND? זהו פילטר המחולק לשני מקטעים, כאשר מקטע אחד מעביר את כל האור הפוגע בו ומקטע האחר מעביר רק חלק מהאור הפוגע בו. וכך, ע"י הגבלת כמות האור המגיעה למצלמה מאזורים הבהירים יותר של הנוף המצולם (השמיים בד"כ), אנחנו מכווצים את הטווח הדינמי של הסצנה ומביאים אותו לסדר גודל אתו חיישן המצלמה שלנו יכול להתמודד. פילטרים מדורגים מתחלקים בהתאם לרמת ההנחתה של האור. רובם הגדול מפחיתים סטופ אחד עד שלושה סטופים של אור, אם כי קיימים בשוק גם פילטרים של 4 סטופים. פילטר GND של שלושה סטופים יאפשר לנו לצלם סצנה בה טווח דינמי גדול פי 8, ועדין לשמור את כל הפרטים הבהירים והכהים! 
סוגים שונים של GND: כמו פילטר ND גם הפילטרים מדורגים יכולים להיות עגולים – מתברגים ישירות על העדשה, או מרובעים – היושבים בתוך מחזיק מיוחד שמתברג על העדשה בעזרת מתאם. למתאמים הברגות שונות, בהתאם לקוטר העדשה שברשותכם. לפילטרים המרובעים יש שני יתרונות בולטים על פני הפילטרים העגולים:
עד כה דיברנו על פילטרים מדורגים ניטרליים, אלו שלא משנים לנו את גווני התמונה. ישנם גם פילטרים מדורגים אשר מגבירים את צבעי האדום או כחול למשל בחלק מהתמונה. אישית אני לא חסיד גדול של פילטרים אלה, מפני שלדעתי יופיו האמתי של הטבע לא זקוק לתפאורה זולה. כאשר משתמשים בפילטרים אלה חשוב לקחת בחשבון שהתוצאה יכול להראות מצועצעת ולא טבעית.
יצרנים ודגמים: נגביל את הדיון לפילטרים מרובעים (כי עם העגולים הסיפור דיי ברור). בשוק ישנם מחזיקים רבים של הפילטרים השונים. שני סוגי מחזיקים היותר פופולריים הם של חברת Cokin ושל חברת Lee, כאשר מחזיקי Cokin זולים משמעותית מאלה של החברה המתחרה. רוב יצרני הפילטרים מתאימים את גודל הפילטרים למחזיקים אלה. מחזיקים של חברת Cokin באים בארבע גדלים שונים (ראה טבלה ואיור להלן). ישנם פילטרים במידות שונות, אותם בוחרים בהתאם לגודל המחזיק בו משתמשים.
בשוק הפילטרים המדורגים ישנם חברות רבות. בדירוג של מחיר מול תועלת אני יכול לציין את היצרנים כמו Cokin ו- Hitech, הם לא יקרים יחסית ועושים את העבודה לא רע בכלל. יצרנים אחרים כמו Heliopan, Singh-Ray, Tiffen, Lee נחשבים איכותיות יותר אך גם יקרים הרבה יותר. מחיר פילטר אחד יכול בקלות להגיע ל $200. אופן השימוש: לאחר שהרכבנו את מחזיק הפילטרים על העדשה ואת הפילטר בחריץ המחזיק, עלינו לכוון את המיקום שלו, זהו שלב חשוב שכדאי מאוד לדייק בו, אחרת ניראה פס כהה או בהיר לא רצוי, באזור האופק בתמונה. כאמור דירוג המעבר תלוי בסוג הפילטר והיצרן, אבל יש עוד מספר גורמים שמשפיעים על רמת הדירוג בתוצאה הסופית. אחד מהם הוא אורך מוקד של העדשה בה מצלמים. ככול שאורך מוקד של העדשה קצר יותר, כך המעבר בין כהה לבהיר יראה לנו בעינית (וגם בתמונה) חד יותר. גם מפתח הצמצם משפיע על אופי המעבר. ככול שנסגור את הצמצם כך המעבר בין הבהיר לכהה יראה חד יותר. את מדידת האור אני מבצע בד"כ לאחר שהרכבתי את הפילטר, (בהנחה ואין פילטרים נוספים על העדשה). מד האור מבצע מדידה לאחר ש"רסננו" את השמים ובד"כ מדייק. אין בעיה בשימוש של מספר פילטרים מדורגים, כאשר הטווח הדינמי של הסצנה מאוד רחב, אם זאת במקרים כאלה צריך להיזהר לא להגזים עם עוצמת האפקט. אם מצרפים מספר פילטרים מיצרנים שונים ישנו סיכוי לקבלת צבעים לא צפויים, זהו גורם נוסף שכדאי לקחת בחשבון. 
אין ספק ששימוש בפילטרים אלה, הופך את תהליך יצירת התמונה למורכב וארוך יותר, בייחוד אם משתמשים במספר פילטרים במקביל. למשל צירוף של פילטר מקטב, ND ומדורג. בנוסף לכך בד"כ שימוש בפילטרים אלה מצריך גם שימוש בחצובה, כך שבסופו של דבר יצירת תמונה אחת הופכת לפרויקט. אבל תהליך זה מהנה מאוד, לפחות עבורי והתוצאה שווה את המאמץ. כאשר אני עושה שימוש בפילטרים אלה, המוטו שלי הוא: חשיפה מושלמת ושוויונית של הסצנה, ויחד עם זאת תוצאה, אשר נראית טבעית ולא תסגיר שימוש בעזרים כלשהם. צילומים נוספים שצולמו עם פילטרים אלה ניתן ליראות בגלריות הנוף שלי: תמונות נופי ישראל תמונות נוף מהעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |
| |
כל הזכויות על הצילומים והמלל שמורות לאיליה שלמייב © 2009-2005 |
