פילטר מקטב (פולרייזר) וצילום נוף

כצלם נוף נושא הפילטרים קרוב וחשוב לי מאוד, צלמים מתקדמים יותר ומתקדמים פחות משקיעים המון מאמץ וזמן בבחירת עדשה מתאימה, מצלמה כזאת או אחרת, אבל מתי פעם אחרונה שמעתם דיון על איזה פילטר עדיף לבחור לצילום מסוים? בצילום נוף כמו בהרבה תחומים אחרים הסיפור האמיתי נמצא בפרטים הקטנים! יש אינספור סיבות להשתמש בפילטרים, אחת החשובות שביניהם היא לגרום לצילום להראות כמו שעינינו רואות את המציאות, במצבים בהם המצלמה לא מצליחה להתמודד בגפה, כמו צילום שקיעה למשל. עוד סיבה כבדת משקל היא האפשרות להעצים את האוירה או הרוח שאנו מנסים להעביר בצילום. ישנם סוגים רבים של פילטרים וביניהם: פילטר מגן (הקרוי גם UV), פילטרים ND למיניהם, פילטרים ND מדורגים, מקטבים, מאקרו, פילטר שחור-לבן, פילטרים לתיקון צבעים, פילטרים לאפקטים מיוחדים כמו כוכבים, מקטיני עומק שדה, אינפרא אדום ועוד רבים וטובים.
רוב רובם של הפילטרים יכולים להיות עגולים – מתברגים ישירות לעדשה, או מרובעים – היושבים במחזיק מיוחד המוברג על העדשה, יתרון של פילטר מרובע בכך שהוא יכול להתאים לעדשות עם קוטר שונה ולחסוך מאיתנו קנייה של פילטר מאותו סוג לכל עדשה בעלת קוטר הברגה שונה. שלושת הפילטרים השימושיים יותר בצילום נוף הם: מקטב, ND, ו ND מדורג. במאמר זה נדבר על פילטר שלטעמי חייב להיות בערכה בסיסית של כל צלם נוף – פילטר מקטב.

פילטר מקטב
בשביל להבין את עקרון פעולתו דרושה הקדמה קטנה: מקורות אור כמו שמש, נר או נורת ליבון מפיקים אור לא מקוטב – אור שהגלים שלו נעים בכיוון מסויים באינסוף מישורים שונים. אור מקוטב לעומת זאת, הוא אור שהגלים שלו נעים בכיוון מסויים במישור אחד בלבד. פילטר מקטב מסנן חלק מהגלים הנעים במישורים שונים ושאר הגלים יוצאים מהפילטר במישור אחד בלבד. כך אנחנו בעצם מאבדים כחצי (ובמציאות קצת יותר) מכמות האור שפגעה בפילטר. כל היתרונות של פילטר זה נובעים מסינון האור המוחזר ממשטחים שונים (למעט משטחים מתכתיים). אבל למה דווקא האור המוחזר (השתקפויות) לא מצליח לעבור את הפילטר? התשובה היא פשוטה – האור המוחזר מרוב המשטחים הוא כבר מקוטב חלקית, ז"א נע במישור מסויים, ובגלל שפילטר מקטב מעביר אור שנע במישור מסויים אך שונה – אין ההשתקפויות עוברות את הפילטר, אלא הצבעים האמיתיים של המשטח המצולם.

במישור המעשי המעניין אותנו, מקטב יכול להקטין, או אף לבטל השתקפויות. כך בצילום של אגם למשל ניראה את הקרקעית ולא את השתקפות אור היום מעל פני המים. בתמונה בה רואים קרקע של יער אחרי הגשם, ניראה את העלים והאבנים ללא השתקפויות של אור על פניהם והצבעים שלהם יהיו עשירים יותר, השמיים הכחולים יהיו כהים יותר ובעלי צבע עמוק יותר, (כיון שמקטב חוסם השתקפויות מחלקיקים שבאויר) וכו'...
פילטר מקטב

צילום מימין צולם עם מקטב, צילום משמאל צולם ללא מקטב, שימו לב לצבעים עמוקים יותר של השמיים ולמים השקופים בצילום הימני.

מקטבים מתחלקים לשני סוגים – לינארי (קווי) וסירקולרי (מעגלי). שניהם מתפקדים על אותו עקרון בדיוק, וגורמים לאותו אפקט. אך מכיון שבמצלמות רפלקס ישנו פילטר מקטב ליניארי מעל חיישן הפוקוס, המקטב הליניארי שיהיה על העדשה יחסום לו לחלוטין את האור, ולכן מערכת הפוקוס לא תתפקד. במצלמות רפלקס מומלץ להשתמש במקטב סירקולרי. בכל המצלמות האחרות אין שום מניעה משימוש במקטב ליניארי, מה גם שמחירו זול בהרבה.

כיום חברות רבות מייצרות פילטרים אלו, אבל דווקא עם מקטב לא הייתי מציע להתפשר על חברה, אלא ללכת על בטוח, עם יצרניות מוכרות כמו: B&W, Tiffen, Hoya, Heliopan.

מספר נקודות שצריך לקחת בחשבון כאשר משתמשים במקטב:
- אפקט הקיטוב במיטבו כאשר כיוון הצילום הוא בזוית של 90 מעלות לכיוון האור, ואפקט זה לא קיים כאשר מצלמים נגד כיוון האור, או עם כיוון האור על אותו קו. כלומר בזמן שקיעה, הקיטוב המרבי יהיה ב 90 מעלות מכיוון השקיעה, ובמקרה בו השמש נמצאת מעלינו האפקט יהיה שווה בכל כיווני הצילום.
- כאשר אנו משתמשים בעדשות רחבות המכסות זוית ניכרת מהנוף, אנחנו יכולים לקבל תמונה עם שמיים כהים מאוד בצד אחד של הפריים, בו האפקט בשיאו ובהירים בצידו השני, בו השפעת המקטב כמעט ולא קיימת.
- ישנם מצבים בהם לא נדרשת עצמה מלאה של מקטב (אותה קובעים ע"י סיבוב הטבעת החיצונית), במקרים כאלה אפקט מרבי יכול לגרום לשמיים להיות כהים בצורה לא טבעית.
- כדאי לזכור שמקטב מקטין את כמות האור המגיע לחיישן בכסטופ אחד עד סטופ וחצי ובעצם בנוסף לפעילותו הטבעית מתפקד גם כפילטר ND קל.
על פילטרים נוספים ועוד נדבר במאמרים הבאים שלי...
פילטר מקטב

צילום מימין צולם עם מקטב, צילום משמאל צולם ללא מקטב, שימו לב איך הפילטר מבטל את השתקפות השמיים בנהר.

« prev
1
next »